פסק-דין בתיק תא"מ 3920-05-11

1.         בקשה לביצוע שטר חוב, על סך של 10,000 ש"ח לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

            השטר ניתן לתובעת במסגרת עסקת שכירות בה הושכרה דירת גן ע"י התובעת ובעלה לנתבעים ( סעיף 14 לחוזה השכירות). השטר ניתן להבטחה, בין היתר, של תקינות ושלמות המושכר.

            לטענת התובעת, המושכר הושב לידיה ולידי בעלה בסוף חודש יוני 2009 לאחר שהנתבעים גרו בו, סך הכל כ- 10 שנים. במעמד המסירה, שלא היה לידי התובעת או לבעלה, הושארו במושכר נזקים רבים.

            התובעת צרפה לתצהיר עדות ראשית הצעה לתיקונים בסכום כולל של 19,250 ש"ח וכן הצעה לשיפוץ הגינה שהוזנחה בסך של 2,805 ש"ח.

2.         הדרישה של התובעת, לגבי המבנה הוא לשלם לה עבור שיפוץ וצביעת המעטפת של הבניין. לטענתה בעמודים קיימים חורים וגם הצבע מוכתם על ידי שכבות שונות של צבע ואין בצבע אחידות.

            הנתבעים הסבירו כי מדי פרק זמן היו צובעים, באותו צבע, חלק מהמעטפת כדי שהשטח בכניסה ייראה נקי.

            החיוב של השוכרים על פי סעיף 9 לחוזה השכירות הוא להשיב את המושכר במצב שהוא נמסר, דהיינו, מצב תקין. כמו כן השוכרים התחייבו להשתמש במושכר "באופן סביר" ולהימנע "מלגרום כל נזק, קלקול או אובדן, פרט לבלאי הנובע משימוש סביר". השוכר חויב לתקן כל "נזק, קלקול או אובדן, פרט לבלאי הנובע  משימוש סביר". 

            המושכר הושכר על פני 10 שנים כאשר החוזה האחרון נחתם ביום 11.1.08 ל- 12 חודשים. הנתבעים לא חויבו לצבוע את המעטפת החיצונית. אני מקבלת את טענת הנתבעים שאילו הצביעה החלקית הייתה מציקה לתובעים, היה עליהם להעלות זאת בזמן אמת לפני חידוש החוזה, מדי תקופה, אך הם לא עשו כן.

            כדי לבסס את הדרישה לתשלום צביעה ותיקונים של המעטפת, היה על התובעת להגיש חוות דעת ולפרט מה מתוך הסכום הנתבע הוא בלאי טבעי ומה הוא תיקון של נזקים. יחד עם זאת לאור הצילומים שהוגשו שלכאורה בחלקם מעידים על נזקים שאינם לכאורה בלאי טבעי אתייחס לראש נזק זה בסוף פסק הדין.

3.         תיקונים וצבע כללי  -

סכום זה הוא בנוסף לחיוב עבור החלפת משקופים, החלפת דלתות, ברז למקלחת הורים, ברז נשלף למטבח, סט אביזרים למקלחת הורים, החלפת משקוף פלדלת.

            רכיב נוסף מתייחס למזגן אליו אתייחס בנפרד.

            טענת ההגנה של הנתבעים היא שהיה משקוף אחד שנפגע כי בנם שהיה אז קטן נתקע במקלחת ואי אפשר היה לפתוח את הדלת כי הלשונית נתקעה, ועל כן הם היו מוכנים לשלם 1,200 ש"ח עבור המשקוף ועבור דלת אחת (סעיפים 7 ו- 9 לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים). אבל התשלום לא בוצע כי הוא הותנה בהשבת השטר.

            באשר לברזים - נטען לבלאי סביר וגם כי הנתבעים החליפו ברזים על פני השנים.

            עוד נטען כי אם היו נזקים בבית מדוע התובעת המשיכה להשכיר את הדירה לנתבעים.

            כן נטען כי לפני העזיבה הגיע אביה של התובעת עם מודד כדי להחליף את המטבח ונאמר לנתבעים להניח למטבח. התובעת לא חלקה על כך שהודיעה לנתבעים על הכוונה להחליף את המטבח אחרי הפינוי.

            באשר ליתר הנזקים כפי שהם עולים מצילומים שצורפו לתצהיר התובעת  - הנתבעים הכחישו אותם למעט דלת אחת שנפרצה כאמור לעיל.

            הם טענו גם שהליך המסירה לא היה מסודר מפני שמלכתחילה המועד הנכתב ע"י התובעת שביקשה לחזור לבית לפני תום תקופת השכירות החוזית במתן הודעה מראש של שלושה חודשים. למועד הפינוי לא הגיעה התובעת אלא על פי הנחייתה הגיע חבר של אחותה שבא לעשות שיפוץ, ולכן לא בוצעה מסירה מסודרת.

התובעת לא חלקה שהמסירה נעשתה לחבר שבא לעשות שיפוץ אך טענה שבאותו יום הגיעה עם אביה שצילם את הנזקים וחשכו עיניה.